סעדים זמנים בבית המשפט למשפחה

 

במסגרת תביעות המתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה, מוסמך בית המשפט להעניק סעדים זמניים, למשל צווי עיקול, צווי עיכוב יציאה, צווי מניעה ועוד.

​

כללים במתן סעד זמני

סעדים זמניים הם החלטות "ביניים" הניתנות תוך כדי ניהול ההליך. לרוב מטרתן של החלטות אלו היא לשמר את המצב הקיים ולמנוע מצד אחד לגרוע מזכויותיו הנטענות של הצד השני.

 

פעמים רבות, אותן החלטות ניתנות על ידי רשם בית המשפט ולא על ידי השופט הדן בהליך. הבקשות לאותם סעדים מוגשות במקרים רבים יחד עם הגשת התביעה או ישנן בקשות המוגשות לאחר מתן פסק הדין.

 

במקרים רבים מוגשים אותם סעדים "במעמד צד אחד", כלומר, מבלי שהצד השני ידע על עצם הגשתן. במקרה זה, ניתנת החלטה במעמד צד אחד, ורק לאחר שההחלטה יוצאת אל הפועל (מוטל צו כלשהו), הצד השני רואה אותה.

 

הסעדים הזמניים המוכרים הינם צו עיקול, צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו להגבלת שימוש בנכס, צו תפיסת נכסים, מינוי כונס נכסים זמני. כמו כן, בבית המשפט לענייני משפחה אף מקובלים צוי מניעה מעשיית מעשה כלשהו, למשל העתקת מקום מגורים על ידי אחד ההורים עם הקטינים, וכד.

 ישנם כללים החלים על כל הסעדים הזמניים:

1. קיומה של עילת תביעה

2. קיומן של ראיות לכאורה לחשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

3. איזון אינטרסים תוך שקילת שיקולים של מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה במתן הסעד המבוקש.
    

 כלומר, בבואו ליתן צו זמני ישקול בית המשפט האם אותו צו משרת עילת תביעה מבוססת לכאורה על בסיס הראיות הקיימות

באותו מועד. כמו כן ישקול בית המשפט את הנזק והתועלת של שני הצדדים במתן הצו או אי מתן הצו.

 

"יסוד ההכבדה": מונח בו משתמש בית המשפט לצורך בחינת הצורך במתן צו. המחמירים דורשים כי המבקש יוכיח כי הצד השני ביצע מעשים קודמים בפועל (למשל הברחת רכוש) המעידים על חשש עתידי לסיכול פסק הדין על ידו. המקלים סבורים שאין לצמצם דרישה זו רק במקרים בהם יש ראיה כי אותו אדם ביצע מעשים דומים בפועל, אלא גם במקרים בהם יש חשש לכאורה כי הצד השני לא יקיים את ספק הדין. בסופו של דבר, בתי המשפט נוקטים בדרך אמצע של איזון אינטרסים, כלומר שוקלים האם, בסופו של דבר, הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.

 

בקשה לסעד זמני מצריכה צירוף של התחייבות עצמית של התובע, לכיסוי נזקים ופיצוי בגין נזקים שירמו אם הצו יפקע. כמו כן, הבקשה מצריכה גם ערבות של צד שלישי או הפקדת ערבון בקופאת בית המשפט.

 

כאמור, צווים מסויימים ניתנים במעמד צד אחד כלומר בלי ידיעתו של הצד השני. במקרה זה, בית המשפט יקבע דיון בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ – 14 יום מיום מתן הצו.

 

את הצו יש להמציא לצד השני הנתבע במסירה אישית לרבות תוך 3 ימים מיום מתן הצו והוא רשאי להגיש תגובה, לפני קיום הדיון.

​

מינוי כונס נכסים זמני

 

מינוי כונס נכסים זמני

המדובר בצו הממנה כונס נכסים לנכס הנמצא ברשותו של הנתבע או ברשות מחזיק אחר, אם יש חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או להעלמתם / השמדתם או שהנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התובענה או שימשו לביצועו ואם שוכנע בין המשפט כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

​

צו עיכוב יציאה מן הארץ

 

בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לתת צווי עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת תביעות מסויימות: תביעת מזונות, משמורת והסדרי ראייה ואף בנפרד מהתביעות מכוח הוראות סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

קטינים

במקרים רבים, עם פרוץ הסכסוך, מוצאים צווי עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים מחשש לחטיפת ילדים. במקרה בו הורה מעוניין להוציא את הקטין מהארץ, הוא יכול לעתור להסרת צו עיכוב היציאה בתנאי שיפקיד ערובות ובטחונות עליהן יחליט בית המשפט.

צו עיכוב היציאה מן הארץ ניתן לרוב עד הגיעו של קטין לגיל 18.

בן זוג הנתבע בתביעת רכוש או מזונות

צווי עיכוב יציאה מן הארץ אשר מתבקש כנגד בן זוג הנתבע בתביעת מזונות או רכוש, הינו צעד דרסטי הפוגע בזכות חוקתית בסיסית ביותר היא חופש התנועה. לפיכך, בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ לבגיר, יש צורך להוכיח חשש סביר שהנתבע יעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. על בית המשפט להשתכנע כי היציאה מן הארץ תכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין וגם על בירור התביעה עצמה. כלומר, אם עזיבה של הנתבע את הארץ תגרום לכך שלא ניתן יהיה לדון בתביעה, הסיכוי שינתן צו עיכוב נגדו רב.

 

צו עיכוב נגד נתבע שהוא תושב חוץ ינתן רק במקרים חריגים ביותר ומטעמים מיוחדים.

לצורך מתן הצו יש צורך הפרדת ערבויות בהתאם להחלטת בית המשפט ולרוב עף הפקדת ערבון (למעט מתביעת מזונות).

גם צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתן לרוב במעמד צד אחד, תוך שנקבע דיון קרוב במעמד שני הצדדים.

 

במידה והנתבע מעוניין להסיר את הצו, עליו להפקיד ערבון לטובת התובע בקופת בית המשפט או בקופת המשטרה בשיעור שיקבע בית המשפט או הרש בצו.

​

צו עיקול בתביעת מזונות

 

לעיתים קרובות, יחד עם תביעת המזונות, מוגשת גם בקשה לעיקול. עיקול הוא חסימת שימוש בכספים (או נכסים אחרים) אולם אין המדובר במימוש. כלומר, הסכום שנתפס אינו עובר לתובע, אלא ע"פ החלטת בית המשפט.

 

העיקול נועד להשיג שתי מטרות. האחת, להוות מחסום בפני העברת כספים או נכסים. השנייה, לאפשר את מימוש העיקול בצורה מהירה במידת הצורך על מנת לאפשר את פרעון החוב שנפסק בפסק הדין.

ע"פ התקנות שיעור העיקול שאפשר להטיל לזכותו של תובע בתביעת מזונות לא יעלה על סכום המזונות הנתבעים לתקופה של שנתיים אלא אם יש סיבה המצדיקה זמן ארוך יותר.

 

בתביעת מזונות, בית המשפט לא יטיל עיקול על משכורת או הכנס חודשים שוטפת כדי לאפשר לנתבע לתפקד כרגיל באופן שוטף ובלא הפרעה, שאם לא כך, סביר שכלל לא יוכל לשלם את המזונות שנפסקו לו. אין כל תועלת לזכאי המזונות בכך שהנתבע יתמוטט כלכלית ולא יוכל לשלם מזונותיהם. עיקול על משכורת יוטל רק במסגרת של גבייה בהוצאה לפועל, במקרה בו החייב אינו משלם את המזונות.

 

על פי התקנות, כאשר התובע זוכה בתביעתו, צו העיקול שניתן לעל נכסי הנתבע בתביעת המזונות יפקע בתום חמש שנים מיום מתן פסק הדין. כלומר התובע יוכל להיפרע, במידת הצורך, מהכספים והנכסים המעוקלים עד חמש שנים מיום מתן ספק הדין. עם זאת, בית המשפט רשאי גם להבטיח את תשלום המזונות על ידי ערובות ובטחונות.

​

צו עיקול בתביעת רכוש בין בני זוג

 

בתביעות רכושיות, הן של בני זוג נשואים והן של בני זוג ידועים בציבור ניתן להגיש בקשות לצו עיקול. בסעיף 11 לחוק יחסי ממון התשל"ג 1973 החל על זוגות שנישאו אחרי שנת 1974, מעוגנת הזכות של כל צד ל"שמירת זכויות". כלומר, בית המשפט מוסמך לקבוע אמצעים אשר ישמרו על צד אחד מפני סיכול זכותו על ידי הצד השני, בין היתר מוסמך בית המשפט כאמור להטיל צווי עיקול על חשבונות, נכסים, קרנות פנסיה וכד'.

 

הצד המבקש את הצו צריך להוכיח חשש סביר כי הצד השני ינסה לסכל את זכויותיו. למעשה בתי המשפט נוהגים כיום בכל מקרה בו קיים סכסוך בין בני זוג, במצב המוגדר כ"חשש סביר" לסיכול זכויות והברחת רכוש.

 

צו עיקול, הוא צו אשר אינו מאפשר כל דיספוזציה בנכס המעוקל או שימוש בכספים המעוקלים עד אשר בית המשפט נותן החלטה מפורשות המסירה את העיקול. צו זה ניתן במרבית המקרים במעמד צד אחד, ונמסר לצד השני רק לאחר שהצווים נרשמו (בלשכת רישום מקרקעין, במשרד התחבורה, בבנקים ועוד).

כאמור ביתר הצווים, גם לאחר הטלת צו זה מחוייב בית המשפט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים לדון בעיקולים ובצורך שבהם.

 

צווי העיקול מוסרים בדרך כלל עם מתן פסק הדין או כשהצדדים מגיעים להסכם.

​

צו לתפיסת נכסים

 

צו תפיסת נכסים  – Anton Piller

המדובר בצו הממנה אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים על מנת למנוע מהנתבע או אדם אחר מטעמו להכביד על קיום ההליך המשפטי בדרך של העלמת אותם נכסים המהווים ראיות או הדרושים לניהול התביעה.

 

בית המשפט לא יתן צו זה אם כל מטרתו "לדוג ראיות" אלא רק אם הוא חיוני לניהול ההליך העיקרי.

​

צו להגבלת שימוש בנכס – צו מרוה – Mareva Injunction

 

בית המשפט רשאי להורות לבעל דין (תובע או נתבע) להימנע בעצמו או באמצעות אדם מטעמו מלהוציא נכסים מרשותו או מרשות מחזיק, למכור אותם, לשעבד אותם או לשנות את מצבם או את זכויותיו בהם אם וכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חש סביר שאי מתן הצד יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

 

צו להגבלת שימוש מכוון לנתבע ואוסר עליו לעשות מעשה גם בנכסים הנמצאים מחוץ לישראל.

 

במתן צו להגבלת שימוש בנכס יש לעמוד בתנאים הכללים למתן סעד זמני: עילת תביעה ובחינת הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד המבוקש למול הנזק שיגרם למשיב באם ינתן הסעד. כן יש לבדוק את קיומן של ראיות מהימנות שאי מתן הצו יכביד על אפשרות ביצוע פסק הדין.

עם זאת, התנאי העיקרי למתן צו מסוג זה הוא ניקיון כפיים של המבקש. אם כשל המבקש בניקיון כפיו יבוטל הצו וככל הנראה הוא גם יחוייב בהוצאות.