דיני נזיקין במשפחה
בתי המשפט למשפחה מכירים בעוולות שמבצעים בני משפחה זה כנגד זה, ודנים בתביעות לפיצויים בגין העוולות. כך למשל מוכרות תביעות בגין התעללות, הפרת הבטחת נישואין, סרבנות גט, לשון הרע, תביעות פיצויים בגין הסתת קטינים כנגד אחד מהוריו ועוד.
סרבנות גט
בית המשפט למשפחה דן גם בתביעות בגין סרבנות גט.
בתמ"ש 9270/03 כ.ש. נ' כ.פ דן בית המשפט בתביעתה של אישה חרדית, מסורבת גט מזה 12 שנה, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מסרבנות הגט. בית המשפט פסק כי מטרת הדין לשפות את האישה על הנזקים הניכרים שגרמה לה עגינותה ארוכת השנים. סירובו של הנתבע להעניק גט לאשתו עולה בגדר עוולת הרשלנות. הוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי אשתו וסטה באופן ניכר ומכוון מסטנדרט ההתנהגות הראוי. זאת, בכך שסירב במשך שנים ארוכות להתגרש, היתל באשתו במושכו אותה מרב אחד לרב שני והפר את החלטת בית הדין הרבני שחייבו לתת גט לאשתו. כל אדם סביר היה צופה כי התנהגות זו תגרום לנזק רגשי לאישה ולפגיעה בכבודה. במסקנה כי הבעל חב חובת זהירות מושגית לאשתו ניתן משקל ניכר למערכת היחסים בין בעל לאישה שהיא מערכת יחסים של תלות וקרבה, בה מצופה זהירות מיוחדת לרגשותיו ורווחתו של בן הזוג יותר מאשר כלפי אדם זר.
לאישה נגרמו פגיעה בנוחות גופנית, סבל ופחד. אלו הם נזקים ברי פיצוי בנזיקין. אין צורך בראיה בדבר הנזק הכללי והיקפו שכן קיומו של הנזק והיקפו עולים מעצם הפרת החובה על ידי המזיק. אף אם לא ניתן למדוד את הנזק, הרי ברור שהנזק נגרם. סירובו של הנתבע לציית לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול מהווה עוולת רשלנות המחייבת אותו בפיצויים בגין הנזק שנגרם לאישה: בדידות, העדר זוגיות, אינטימיות וחיי אישות עם בן המין השני, פגיעה באוטונומיה, בזכות למימוש עצמי, בכבוד, בחירות תוך גרימת נזק נפשי גדול. זוהי כליאה חברתית ונפשית מובהקת. סרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים בידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הנתבע נדרש לשלם לתובעת 425,000 ש"ח וכן 10,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.
התעללות הורית
בית המשפט למשפחה דן גם במקרים הנוגעים להתעללות הורית.
בתמ"ש 10970-04 אמין נ' אמין, ילדים תבעו את אביהם אשר נטש אותם התאבדותה של אמם. האב התחתן בשנית וזנח את ילדיו במוסדות רווחה, בהם התדרדרו הילדים לסמים ועבריינות. הילדים טענו כי האב הפר את חובותיו כלפיה מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ומכוח חובת הזהירות הקבועה בפקודת הנזיקין. האב טען כי אכן לא פעל כשורה אולם טען כי המדובר בהפרה חובה מוסרית שאין בצידה סנקציה משפטית. בית המשפט קבע כי אדם יכול לוותר על זכויותיו ההוריות אך אינו יכול להתנער מחובותיו ההוריות. בית המשפט הוסיף כי הורה יהיה חסין מפני תביעה על גרימת נזק, רק אם פעל בתום לב בלי כל כוונה להזיק, תוך שהוא מתפקד כאפוטרופוס לילדים. במקרה זה, קבע בית המשפט, האב נהג לא מתוך כוונה להזיק לילדיו אלא מתוך אינטרס אישי מובהק, ולכן הוא אינו חסין בפני תביעות. התנהגותו של האב כלפי הילדים היא משום הפרת חובת הזהירות שחב הורה כלפי ילדיו. מאחר וכתוצאה מהפרה זו נגרם לילדים נזק, אזי נתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. התנהגות האב ומחדליו עלו כדי התנהגות בלתי סבירה, שלא כללה כל שיקול דעת. האב התנער באופן בוטה מכל התחייבויותיו והתעלם מקיום ילדיו שהיו יתומים מאב, הפקיר אותם ובנה לעצמו משפחה חדשה.
תקיפה והתעללות במשפחה
בית המשפט למשפחה, דן, בין היתר, בתביעות של בני משפחה זה נגד זה, בתביעות לפיצויים נזיקיים.
כך למשל, בית המשפט למשפחה דן במקרים הנוגעים לתקיפה והתעללות במשפחה.
בתמ"ש 9250-11-08 האישה נ' הבעל, דן בית המשפט בתביעה של אישה נגד בעלה לשעבר. לטענת האישה, הבעל נהג כלפיה באלימות משך כל תקופת חייהם המשותפים משך 17 שנים. האישה טענה כי סבלה מאלימות פיזית ונפשית קשה ביותר אשר הובילה לנכות פיזית של ממש ולנזק נפשי. כמו כן, האישה טענה כי הבעל הפעיל כלפיה אלימות כלכלית וקמצנות חולנית חרף היותו אמיד, אשר מנעה ממנה חיים סבירים. בית המשפט קיבל את טענת האישה וקבע כי האישה הוכיחה את טענותיה בנוגע לאלימות פיזית העולה כדי עוולת התקיפה. כמו כן פסק בית המשפט בעוולת התקיפה אין הכרח להוכיח קיומו של נזק לשם פסיקת פיצוי ודי בעצם ביצוע העוולה על מנת לזכות את האישה בפיצוי בגין כאב, עלבון, השפלעה, צער נפשי וסבל. בית המשפט אף פסק "פיצויים עונשיים" ובסך הכל פסק כי על הבעל לשלם לאישה סך של 220,000 ש"ח.
